נשאלת השאלה מה עושים כשיש שני אדרים?
מצד אחד מריחים את ריח הפורים והשמחה
אך מצד שני יש עוד חודש לחגיגות?
די כמה עוד אפשר להמשיך בשגרת לימודים רגילה?!
בנוסף לחורף שמסרב לעזוב וממשיך לדפוק על חלוננו.
מה עושים מבחינה לימודית ומבחינה מעשית ?
והשאלות האלה נכונות גם לנו כמחנכים/מורים
וגם לתלמידים שכל כך חפצים ורוצים להגיע ליום השמח ביותר,
יום הפורים שבו השמחה באוויר ותחושה של חופש מרחפת באויר. וכרגע הם נאלצים להמשיך בשגרת לימודים רגילה ומעייפת.
ואנו המורים אמורים להכיל את תסכול התלמידים ולהעביר את החומר שאפילו אותנו אולי גם קצת משעמם לפעמים.
ולתת הרגשה של שיגרה למרות שגם אנו יודעים שפורים בפתח.
אז איך מתנהגים שהשמים עדיין אפורים אך אווירת החג נותנת אותותיה ?
בתחפושות שמוצאות ברחובות העיר, ושירי פורים שנשמעים מכל עבר.
אז קודם כל בואו נבין את הקושי הגלום בתקופה זו
הן של המחנך/המורה הן של התלמיד.
מצד אחד הגענו לחודש אדר שבו נאמר “משנכנס אדר מרבין בשמחה”
וצוונו על ריבוי שמחה בחודש זה.
אך יבוא השואל וישאל איזה שמחה?! יש עוד חודש לפורים.
ולבנתיים לומדים כרגיל ובנוסף לזה החורף עוד בשיא תוקפו.
ונותן הרגשה שיותר קרובה לחגי תשרי ולא לחודש אדר.
אז התשובה פשוטה:
אנו כיהודים יודעים שהשמחה האמתית אינה תלויה בחג כזה או אחר
אלא על עצם היותנו יהודים, וכל מה שנצטווינו על השמחה בחודש אדר
זה על ריבוי השמחה ולא על יצירת שמחה יש מאין.
אז איך בכל זאת עוברים את התקופה הזאת מתוך הרגשת מילוי וללא הרגשת פספוס ובזבוז זמן?
אז בואו נגלה ביחד את הדרך לניצול הזמן שניתן לנו משמים ונהפוך אותו לכלי חינוכי.-ונהפוך הוא.
אנו כמחנכים וכמורים יודעים שכל מועד ביהדות מסמל משהו עבורנו.
ומכל מועד ניתן ללמוד משהו בחינוך.
מחנוכה ניתן ללמוד על האור הנסתר בליבו של התלמיד שמתפקידנו לגלות.
מפסח ניתן ללמוד שלכל אחד יש את המצרים שלו ולדעת שבסוף תהיה לו גם קריעת ים סוף.
וכן על זה הדרך.
גם מפורים ניתן ללמוד דבר מעניין אם נבין את מהותו.
פורים מסמל את הנס שד’ עשה לנו כנגד גזרתו של המן הרשע.
המן רצה להרוג להשמיד ולאבד את כל היהודים ביום אחד.
ואז הוא הפיל פור זה הגורל לדעת מתי לעשות זאת.
רק שהוא לא ידע שזה הזמן היה לידתו של משה רבינו והמזל של ישראל למעלה וכו’…
נו בסדר מה זה בא ללמד אותנו?
אנו כמורים וכמחנכים לפעמים נתקלים בתלמידים שקצת קשה להם ואינם לומדים בדרך שהיינו רוצים שהם ילמדו.
מנסים בדרך כזאת או אחרת לגלות את הבעיה אך בליבנו אנו כבר קבענו
את גורלם ולפעמים גם את עתידם.
אף על פי שאם היינו משקיעים טיפה יותר יכולהיות שאותו תלמיד היה מצליח וצומח.
פורים בא לומר לנו אל תפיל גורל על אף ילד ואל תחרוץ את עתידו.
כי אם נשקיע בכל תלמיד נקשיב לרחשי ליבו ,נבין מאיפה נובעת הבעיה שלו, נזכה לנהפוך הוא וניראה נס בעניין התלמיד,צמיחה ופריחה.
ויש עוד עצה לעבור את הימים האלה בדרך של למידה נכונה
היא לדבר עם התלמידים על מצוות השמחה וכמה היא מלווה אותנו כיהודים בכל מהלך חיינו.
ואולי לעשות תרגילים חינוכיים שקשורים למצוות השמחה
ובכך להחדיר בתלמידים ובנו את רגש השמחה.
ונבוא לחג הפורים מוכנים ומלאי שמחה והתעוררות אמיתית לקיים את מצוות החג שהיא השמחה.
וסיפוק אמיתי של ניצול הזמן ימלא את כולם.
פורים מלא שמחה.
