להבין את הקשר בין מרדכי לבין הבושם מור, הבה נלמד בס' שמואל ב', פרק עצוב בתולדות עמנו. בשעה שדוד נאלץ לברוח מירושלים מפני אבשלום בנו, נא' וּבָא הַמֶּלֶךְ דָּוִד עַד בַּחוּרִים, וְהִנֵּה מִשָּׁם אִישׁ יוֹצֵא, מִמִּשְׁפַּחַת בֵּית-שָׁאוּל, וּשְׁמוֹ שִׁמְעִי בֶן גֵּרָא, יֹצֵא יָצוֹא וּמְקַלֵּל. וַיְסַקֵּל בָּאֲבָנִים אֶת דָּוִד… וְכֹה אָמַר שִׁמְעִי בְּקַלְלוֹ, צֵא צֵא אִישׁ הַדָּמִים, וְאִישׁ הַבְּלִיָּעַל…. אבישי בן צרויה, אחיינו של דוד ומגיבוריו, מבקש תיכף 'להסיר את ראש הכלב המת', כלשונו, אך דוד מקבל עליו דין שמים באהבה ואומר כֹּה יְקַלֵּל, כִּי ה' אָמַר לוֹ קַלֵּל אֶת דָּוִד. שמעי מוסיף לסקלו וּלְעַפְּרוֹ בְּעָפָר.
לאחר מות אבשלום חוזר דוד מ'עבר הירדן'. שמעי ממהר לקראתו ומקבל את פניו בהתרפסות והתפייסות מעושה. אבישי שוב מזנק ומבקש להרגו, כי הריהו חייב מיתה על שקילל משיח ה'! אך דוד נשבע שלא יהרוג את שמעי. ברם, כעבור שנים נא' וַיִּקְרְבוּ יְמֵי-דָוִד לָמוּת, וַיְצַו אֶת שְׁלֹמֹה בְנוֹ… אָנֹכִי הֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ, וְחָזַקְתָּ וְהָיִיתָ לְאִישׁ…, דוד מְצַּוֵהוּ שיכיר טובה לברזילי הגלעדי ובניו שקרבוהו בבריחתו, פוקד לעשות דין ומשפט ביואב בן צרויה, ואז ממשיך דוד לצוותו וְהִנֵּה עִמְּךָ שִׁמְעִי בֶן-גֵּרָא בֶן-הַיְמִינִי מִבַּחֻרִים, וְהוּא קִלְלַנִי קְלָלָה נִמְרֶצֶת…, וְהוּא יָרַד לִקְרָאתִי הַיַּרְדֵּן וָאֶשָּׁבַע לוֹ בַָה' אִם אֲמִיתְךָ בֶּחָרֶב. וְעַתָּה, אַל תְּנַקֵּהוּ, כִּי אִישׁ חָכָם אָתָּה… וְהוֹרַדְתָּ אֶת שֵׂיבָתוֹ בְּדָם שְׁאוֹל'.
הקושיה נזעקת, אם אכן 'בן מיתה' הוא שמעי, מדוע לא הסכים דוד שאבישי יהרגו מיד? אלא, מבארים הקדמונים, צפה דוד ברוה"ק שעתיד מרדכי היהודי לצאת מזרע שמעי בן גרא. אך בימי דוד טרם הוליד שמעי בן שממנו יצא מרדכי. אילו נהרג שמעי מיד, היה נכרת הענף ושורש מרדכי. על כן המתין לימי שלמה, ואז, כבר העמיד שמעי בן.
דברי הגמרא בהם פתחנו נדרשים כעת כמין חומר! מרדכי מן התורה מנין? אין השאלה היכן מרומז שמו בלבד, אלא מהותו ועניינו! הרי מרדכי בן יאיר בן שמעי, זהו שמעי הרשע, והיכן נרמז בתורה שמרשע יכול לצאת צדיק? מלמד רב מתנה, הרי ראש לבשמים הוא מר דרור! בושם משובח זה, מירא דכיא – מרדכ"י, בא מדם של חיה טמאה!
יש בנים טובים אף מאבות פשוטים. אפי' המן הרשע זכה לתיקון, ומבני-בניו למדו תורה בבני ברק (גיטין נז), ומיהו? 'המלמד' המרומם ביותר בימי חז"ל, רב שמואל בר שילת, המהווה דוגמא למלמד תשב"ר מעולה, חז"ל דורשים 'וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד' (דניאל יב) אלו מלמדי תינוקות, אמר רב כגון רב שמואל בר שילת" (ב"ב ח). רב אף הדריכו ב'הלכות מלמדים' ואלה נפסקו להלכה עד ימינו (ב"ב כא ועוד). ובדרך אגב, רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת הוא המכריז 'משנכנס אדר מרבים בשמחה!' (תענית כט). צאצא להמן הרשע מְזַכֶּה אותנו בשמחה טהורה!
די לדעות הקדומות. די להכללות ולהיררכיות נבובות. די לשיפוטיות בדיני נפשות על בסיס חפירה ארכיאולוגי ומשפחלוגי שחצני. לא העבר קובע, אלא העתיד. מלמד יקר, עתיד תלמידיך בידך! עפ"י חז"ל מעלת המלמד 'בן עם-הארץ' גדול מהמלמד 'בן חברו'. ישנם נשמות העטויות תחפושות 'פשוטות', ומצפות לגאולה. תזכה, והיי אתה השליח לפדות נפשם. הרם כל אחד ואחד, האמן בכל אחד ואחד, לְמַד ממרדכי 'בן שמעי' להיות דורש טוב לעמו!
בהצלחה בעבודת הקודש!
יחיאל מיכל מונדרוביץ'
