הילדים התחילו לשאול שאלות? מצוין.

עכשיו הגיע הזמן ללמד אותם לענות תשובות.

במאמר זה נתמקד בגיל הצעיר, ובפעם הבאה נעלה כיתה.

ראשית, חשוב להפגיש את הילדים עם הצורך במענה לשאלות. לתת דוגמה של סיטואציה שמעוררת סקרנות, ומגרה לשאילת שאלות והקשבה לתשובות. בספר "בשביל הלשון" מס' 2 – הבאתי סיפור על מומחה לבעלי חיים שהגיע לביקור בכיתה, אילו שאלות נשאל אותו?

ומכאן נעבור לדבר על התשובות:
תשובה אמורה לתת מידע שחסר בשאלה ומתבקש ממנה.

כל שאלה כוללת מילת שאלה + נוסח המשך.

נוסח ההמשך הוא מידע המופיע גם בשאלה, אבל התשובה – אמורה להשלים את המידע החסר במקום מילת השאלה ובהתאם לדרישתה. נשמע מסובך?!

  • לילדים בכיתה ב' מספיק לתת להתנסות. חושפים אותם למגוון של שאלות ומבקשים מהם לענות תשובות מתאימות. מתחילים עם שאלות שהתשובה עליהן היא "כן" או "לא". כאן לומדים הילדים להתייחס לכל פרט בשאלה כדי לענות תשובה מדויקת. לדוגמה: האם התרנגול מטיל ביצים?… ואח"כ: האם התרנגולת מטילה ביצים?…
  • עורכים היכרות עם מילות שאלה, ומתחילים בעבודה. כדי להקנות זאת בצורה מדורגת הקפדתי בספרי "בשביל הלשון" מס' 2 על שתי נקודות: 1. בכל פעם מתמקדים במילת שאלה אחת. 2. מתחילים עם שאלות שהתשובות עליהן מופיעות בתמונה, וכך ההתמקדות של הילד בהבנת השאלה אינה דורשת ממנו התייחסות לטקסט נוסף. וממשיכים עם אותה מילת שאלה – שאלות שהתשובה עליהן מופיעה במשפט נתון.
    לחצו על התמונה להורדה:
  • בכיתה ג' מתקדמים ומלמדים את התלמידים להבחין בין תשובה "קצרה" לתשובה "מלאה". תשובה "מלאה" אינה רק ארוכה במילים, אלא מהווה משפט שלם. דוגמה: היכן קונים תפוחים? קצרה: בחנות ירקות. מלאה: תפוחים קונים בחנות ירקות. מדריכים את התלמידים להיעזר בשאלה כדי לכתוב תשובה מלאה – בד"כ מילות השאלה נכתבות מהסוף להתחלה, ובמקום מילת השאלה – כותבים את התשובה.

התשובה המלאה קצת מלאה את התלמידים. אבל אפשר להסביר להם כיצד מיומנות זו תסייע להם בלמידה למבחנים; בכיתה ג' התלמידים מקבלים דף שאלות חזרה, ומתבקשים לענות. אם הם יענו בתשובות קצרות, כמו למשל: חג פסח, בט"ו בניסן, הבכורים. וכד' – המידע לא יאוחסן במוח בצורה מקוטלגת. אלו פריטים ללא הקשר ברור. כאשר התשובות תיכתבנה באופן מלא: התורה קוראת "חג המצות" לחג פסח. פסח חל בט"ו בניסן. הבכורים צריכים לצום בערב פסח. – אז המידע ייקלט בצורה מיטבית, והילד גם יזכור לאורך זמן וידע לשלוף במבחן תשובה נכונה לשאלה מתאימה.

עם זאת, לא תמיד מוכרחים להשתמש בתשובה מלאה. יש מטלות שעדיף להתמקד בהן על תוכן והבנה מאשר על הבעה ואחסון מידע. כדאי לציין לתלמידים בכל פעם איזו תשובה מצופה מהם לענות.

נקודה נוספת שאפשר להתחיל לדון בה בכיתה ג' היא השאלות שאין עליהן תשובה בטקסט. כשהילד מבחין בין שאלה שיש עליה תשובה, לבין זו שאין אודותיה מידע – הוא קלט את הרעיון של חילוץ מידע. לפעמים ילדים חושבים ש"לא כתוב כאן" את התשובה, והיא בעצם מופיע ברמז, או שניתן להבין אותה בעזרת איזכור, הסקת מסקנות וכד'. כדאי להפגיש את הילדים עם מגוון האפשרויות למצוא את התשובות, ולתת להם להתנסות בכך באופן מודע ומדורג.

ומכיון שרובנו כבר בבית – אני רוצה להציע כמה פעילויות ביתית בנושא שאלות ותשובות לגיל הצעיר:

  1. משחק "חפש את המטמון" – בפתקים המכוונים תהיינה שאלות. התשובות עליהן תגלינה את מקום הפתק הבא. אלו יכולות להיות שאלות ידע כללי, כמו: איפה שומרים את הקרטיב כדי שלא יימס? או שאלות של ידע משפחתי: היכן אבא מניח את המגבעת כשהוא נכנס?

למי שלא מכיר את המשחק: מכינים כ-6 פתקים, על כל אחד מהם רושמים מצד אחד: פתק מס' …, ובצד שני הנחיה היכן לחפש את הפתק הבא. בתחילת המשחק הילדים מקבלים פתק ראשון, פותרים אותו ומגיעים למחבוא של פתק שני, השני מוביל לשלישי וכך הלאה – עד לשישי שמוביל למטמון – פרס או ממתק לזה שמוצא (ממליצה לתת לו לחלק לכל המשתתפים). שני טיפים למבוגר שמכין את המשחק: לרשום לעצמך בפתק נפרד את מקומו של כל פתק. כשמחביאים את הפתקים: להתחיל בפתק אחרון: לקרוא, ולהחביא לפיו את המטמון. אח"כ לקרוא את הפתק החמישי – ולהחביא לפיו את השישי, ואז לקרוא את הרביעי, ולהחביא לפיו את השלישי וכך הלאה עד שנותר בידינו הפתק הראשון – אותו מביאים לילדים. כמובן שיש להחביא את הפתקים כשהשטח פנוי מן הילדים שעתידים להשתתף במשחק…

  1. משחק "מכירים אותי" – כל אחד מבני המשפחה מקבל דף ומכשיר כתיבה. מנהל המשחק מקריא שאלה, ועל כל אחד לכתוב משפט תשובה בנוגע אליו. למשל: איזה חומש למדת השנה בכיתה? השנה למדתי חומש… , או – מהו הסלט האהוב עליך ביותר בשבת? כותבים: אני אוהב במיוחד את סלט ה…, באיזו פעולה אתה הכי אוהב לעזור לאמא? אני הכי אוהב לעזור ב…, מתי אתה מרגיש שמח במיוחד? כמובן שיש שאלות שמתאימות לכל משפחה, ויש כאלה ייחודיות יותר. לאחר כ-10 שאלות, מקריא כל אחד את הרשימה שלו, כל המשתתפים מאזינים ומנסים לקלוט היטב את המידע.

שלב שני, שניתן לערוך אותו ביום אחר, עורכים הגרלה בין בני המשפחה – ומכתירים את יו"ר הוועדה. עכשיו עורכים סבב שאלות בנוגע אליו – מתחילים בשאלות שהוזכרו במפגש הראשון, וממשיכים בשאלות נוספות שמציע כל אחד מן המשתתפים. מי שענה נכון – מקבל עדש / פופקורן / מדבקה. בסיום הפעילות סופרים למי הצטבר הכי הרבה, הוא הזוכה. גם הילד שסביבו נערכו השאלות מרגיש זוכה לא פחות…

מחפשים חומר לקידום הילדים בבית? לשיעורים פרטיים שאתם מעבירים? תוכלו לשלוח בקשה למייל: [email protected] לבקש להצטרף ליריד הוירטואלי "מאורות מרחוק", ולקבל אפשרות גישה קלה למגוון יוצרים בתחום.

ואם עדיין לא סגרו אצלכם את רשימות הספרים, תוכלו להרוויח עוד משהו:

רוצה להמליץ על ספרי "שבילים" ולקבל את "מדריך Aקטיב"

ובו 5 שיטות ללמידה פעילה שלא משאירה אף תלמיד פסיבי בכיתה

ולהצטרפות לקבוצה מעצימה ולקבל תכנים אלו ישירות למייל שלך:

רוצה "כלים שלובים"