מלמד שהוא זוהר ככוכב בִּשְׁמֵי הילד לְעוֹלָם וָעֶד הוא ב'אקסטרה', למעלה מן הזמן, בלב ונפש חפצה. הוא גם נזהר בכבוד תלמידיו ואוהבם, כדברי הרמב"ם (פ"ה מה' ת"ת), שאף מוסיף 'שהם הבנים הַמְּהַנִּים לעולם הזה ולעולם הבא'!

מצדיקי הרבים ככובים

חכמינו ז"ל הפליגו ברום חשיבות מלמדי תשב"ר. רבינו 'החוזה' בלובלין אף התבטא "אילו היו יודעים את מעלת המלמדים בשמים, היו כולם מבקשים להיות מלמדי תשב"ר!". על מלמד המנחיל לתלמידיו תורה ומצוות, נוטע בקרבם אמונה ומעמידם במידות, דרשו חז"ל (ב"ב ח:) את הנאמר בדניאל: וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד אלו מלמדי תנוקות של בית רבן! לעולם ועד! עבודתו הפורה ורבה שמורה נצח, הנו זוהר ככוכב בשושלת מוסרי התורה.

אדם חי שנות חייו בעוה"ז, צובר מצוות ומעשים טובים, מתקין עצמו ב'פרוזדור' לקראת המעבר ל'טרקלין'. משול הוא לילדים שצוברים 'כרטיסי מבצע' לקראת היריד הממשמש ובא. בפתיחת שערי היריד רצים כולם, למתקנים, לדוכני ההגרלות, לקיוסק, ולעמדות הפרסים. כל ילד 'משלם' בכרטיסים שהכין מראש. אך אוי לו ילד שלא השקיע וכעת משתוקק לארטיק ושערות-סוכר או למכוניות מתנגשות, אך אין בידו כרטיסים! עכשיו כבר אי אפשר לרכוש!

אדם מגיע 'למעלה' עם כרטיסיו הרוחניים שסיגל עלי אדמות. בחייו היה קרוי 'הולך' כי מתעלה ומתקדם. אך כעת 'בַּמֵּתִים חָפְשִׁי' חופשי מן המצוות. מרוץ איסוף הזכויות תם. והנה חכמים דרשו ביטוי חז"ל 'ברא כרעא דאבוה', בְּנוֹ מהווה לו 'רגלים', 'הולך' למענו. מעשי הבן הטובים מוסיפים זכויות לנשמת האב, שולח לו כרטיסים למעלה…

תולדות

לאוצר גדול זה זכו מלמדי תשב"ר! זוהי כוונת חז"ל בקביעתם (סהנדרין יט:) 'כל המלמד בן חבירו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו'! יש אב שמניח אחריו חמשה בנים, או אפילו תריסר, הממשיכים 'ללכת' למען נשמתו. והנה, מלמד תשב"ר מניח אחריו מאות ואלפי תלמידים ש'כאילו ילדם'! הללו מְזַכִּים ומעלים נשמת 'אביהם' המלמד!

וּמִנְיַן למדו חז"ל שהמלמד נחשב 'כאילו ילדם'? בפרשתנו נאמר 'וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה בְּיוֹם דִּבֶּר ה' אֶת מֹשֶׁה בְּהַר סִינָי. מביא רש"י מחז"ל שהרי בפסוק נאמרו בני אהרן בלבד, ואף הם קרויים תולדות משה כי לימדם תורה! לכן נא' בְּיוֹם דִּבֶּר… בְּהַר סִינָי, כי החל מקבלת התורה, מאז שלימדם משה, הריהם 'תולדותיו' והוא 'כאילו ילדם'.

מעיר רבינו המהר"ל (גור אריה, כאן) הרי משה לימד את כל בני ישראל, ומדוע רק בני אהרן נחשבו תולדותיו? למה אין כולם מְכֻנִּים 'תולדות משה'! ומבאר המהר"ל שאכן לא על כל מלמד נאמר תואר זה! וזה לשונו "שָׁאנֵי ישראל, שהרי הקב"ה ציוה לו שילמד להם תורה, והתורה שניתנה למשה לא ניתנה אלא ללמד לישראל, לא שייך לומר שישראל הם בניו, שאלמלא לא היו ישראל – לא היתה תורה ניתנת למשה. אבל מה שלימד לבני אהרן יותר ממה שלימד לישראל, זה היה ממשה לבד, ולא נצטווה מפי הגבורה ללמוד להם יותר, ובזה להם בפרט כאילו ילדם".

מלמד- זכות!

אמנם לעיל הארכנו בזכות המלמד, אך לפי המהר"ל – זה לא בא 'אוטומטית'! חז"ל הכתירו 'כאילו ילדו' רק את המלמד שעושה יותר ממה שהתפקיד מחייב! ללמד הריהו חייב, לכך שכרוהו וזאת מלאכתו. משה רבינו השקיע בבני אחיו יותר ממה שנצטווה, ועל כך נדרש 'כאילו ילדם'! על הַתּוֹסֶפֶת! כמו שלהורים אין 'שעות עבודה' מוגדרות, והתמסרותם מוחלטת, כך יש מלמדים 'מצדיקי הרבים' שמעניקים לתלמידים 'מעל ומעבר' כי חשים 'כאילו ילדם'!

חֲבֵרַי בישיבה קטנה היו מספרים בערגה על המחנך שלהם בת"ת שהיה קובע עם תלמידיו לימוד בחברותא בימי שישי אחה"צ ובשבת קודש. חבר אחר חשף באזני כי בהיותו בן למשפחה מוחלשת היה המלמד רוכש עבורו ספרי לימוד וכלי כתיבה. הכרתי מלמד שבהפסקות היה נשאר לפוש בכיתתו ולא בחדר-מורים, במטרה שתלמידים יוכלו לפנות אליו לעזרה לימודית, לשיחה אישית, או סתם ליצירת קשר. לא עובדים עם 'סטופר' ביד, לא שואלים 'מה אני חייב'. בכדי להיחשב 'אבא', להרוויח שֶׁהַמֵּאוֹת הללו יזכו ויאירו את נשמתי בעולם האמת – עלי לעבוד באמת!

מלמד שהוא זוהר ככוכב בִּשְׁמֵי הילד לְעוֹלָם וָעֶד הוא ב'אקסטרה', למעלה מן הזמן, בלב ונפש חפצה. הוא גם נזהר בכבוד תלמידיו ואוהבם, כדברי הרמב"ם (פ"ה מה' ת"ת), שאף מוסיף 'שהם הבנים הַמְּהַנִּים לעולם הזה ולעולם הבא'!

בהצלחה בעבודת הקודש!

יחיאל מיכל מונדרוביץ'

123ymm@gmail.com

קרא כאן על יסודות החינוך של הרב וואזנר

חינוך מבית טוב- הרב שטינמן- קראו כאן