והפעם – נתחיל לדבר על שאלות ותשובות.
שאילת שאלות הוא כלי עצום בלמידה. לא לחינם ספרי השו”ת הם רבי מכר.
אם נשים לב, רוב המידע הנרכש שלנו מגיע בצורה של שאלות ותשובות.
גם כאשר אנו קוראים טקסט – אנו מתחילים לקרוא, ובראש כבר עומדת שאלה שהמשפט הבא עונה עליה, או לא.
זה קורה משום שהמוח שלנו מחפש כל הזמן איזון. וכשמתעורר איזשהו קונפליקט בין מה שידענו, למה שקראנו או שמענו – מתערער האיזון. ואז נפתח במוח מעין כלי לקליטת מידע חדש שיביא את האיזון המיוחל. וכשהכלי פתוח – המידע נקלט בצורה מיטבית.
גם פעוטות מתחילים לקלוט את העולם באמצעות שאלות: “מה זה?” “למה”, הן שאלות נפוצות אצל קטנטנים, והן חסד ה’ להתפתחות מהירה וקליטת מידע רב בתקופה קצרה.
ומה עם התלמידים שלנו?
התלמידים הכישרוניים בדרך כלל סקרניים, חקרניים ומגלים עניין בכל דבר. אנחנו צריכים רק לשמור על הסבלנות שלנו, ולהשתדל לענות להם ו/או לכוון אותם למקור המידע המהימן.
אבל אלה ש’מסתפקים במועט’, יעדיפו להתעסק בדברים מוכרים שהם רגילים אליהם, ולא ישאפו לדעת יותר, לשאול ולקבל תשובות. כיצד עוזרים להם?
ככל שנגביר את הדיסוננס ונחשוף אותם למידע שמתנגש עם מה שהם רגילים, הם יתעוררו לשאול ולהבין. לדוגמה: ילד שרגיל להשתמש במברשת שיניים ישנה ומשופשפת, אנחנו יכולים לקנות לו חדשה ולהחליף כי … אנחנו יודעים למה, והוא גם לא ישאל. אם נציע לו לגזור את שערות מברשת השיניים, הוא בטוח ישאל: “למה?” ואז נסביר ששערות כאלה אינן מברישות כמו שצריך, ננתח את הרעיון לגזור את השערות המכופפות, ואולי הוא יציע בעצמו לקנות מברשת חדשה.
ישנם כלי עזר של תמונות אבסורדיות שמעוררות את הילד לשאול שאלות. אפשר לתת תמונות קומיקס שבהן הדיבור להשלמה, והילד אמור לחשוב מה שואל הילד את האמא בדרך לחנות, מה שואל אבא את הרב באסיפת הורים.
אפשר גם ליצור משחקים משפחתיים שמעודדים לשאול שאלות.
כמו למשל?
משחק מסלול.
מסלול שבתוכו יש תחנות של שאלות, וערימת כרטיסים שעל כל אחד מהם מילת שאלה.
כשהמשתתף מגיע (בקוביה) לתחנת שאלה, הוא מרים כרטיס, וצריך לשאול את אחד המשתתפים שאלה שמתחילה במילה הכתובה בכרטיס.
אפשר לזכות אותו בנקודה, או לתת לו להתקדם במסלול.
פסח זהו חג הקושיות, אבל חשוב לעודד את הילדים לשאול גם במשך השנה…
