בס”ד
התפיסה החזותית בסיס לרכישת הקריאה
התפישה החזותית היא העיבוד והפירוש שהמוח נותן לגירויים שנקלטו באמצעות עצב הראיה. התפישה החזותית כוללת בתוכה תחומים בסיסיים המהווים בסיס לרכישת קריאה וכתיבה.
נתמקד במאמר זה במספר נקודות שיסבירו לנו את הקשר בין התפיסה החזותית לקריאה ונבין מדוע הילד מחליף בין האותיות השונות.
כשאנו מדברים על החלפה בין אותיות וטעויות על רקע קושי חזותי, חשוב שנדע מהיכן נובעת הטעות בדיוק על מנת שהעבודה שלנו עם הילד תהיה יעילה, ממוקדת ומתאימה לקושי הספציפי של אותו ילד.
יכולות חזותיות מה זה אומר?
היכולות החזותיות מתחלקות למספר חלקים:
- ראיית הכיוונים – היכולת להבדיל בין הכיוונים והצדדים בעולמנו.
- היחסים במרחב – היכולת להבחין בשינוי גדלים, לעומת המרחב הסובב ובתוך הצורה עצמה ולשער נכון מרחק בין עצמים
- תפיסה חזותית – הפרשנות הנכונה מצדנו לגירויים חזותיים, הירידה לפרטים המרכיבים את הצורה והבחנה בדומה ובשונה בין הצורות.
ממה נובעות הטעויות?
כאשר הילד לומד את האותיות הוא אמור להבין שזו האות המסוימת ולא אחרת, והוא עושה את האבחנה על בסיס היכולות שהוזכרו לעיל ולפי מספר, מיקום וגודל הקווים המרכיבים את האות. כמובן שככל שהאות תדמה יותר לחברתה, ישנם סיכויים גדולים יותר שהילד יטעה ויחליפה באות אחרת. לדוגמא: בין האות ‘ב’ ל-‘ר’ אין סבירות לטעות, מכיוון שהם רחוקים ונבדלים אחד מהשני כבר במספר הקווים שלהם.
לעומת זאת, כשמספר הקווים שווה, נדרש הילד לידיעת הכיוונים על מנת להבחין בשינוי במיקום הקווים. ילדים עם קושי בהבחנה בין כיוונים, יחליפו בין האותיות ‘ח’ / ‘כ’, ‘ט’ / ‘פ’, משום שמספר הקווים בהם זהה וההבחנה היא רק על בסיס כיווני האות.
במידה וגם כיווני האותיות זהים, נדרש הילד להפעיל עוד סימני זיהוי ואז תיכנס לפעולה תפיסת המרחב, לראיית ההבדלים לפי גודל ואורך הקווים. אלו אשר מתקשים בשיעור תקין של מרחקים וגדלים, עלולים לחוות זאת גם כאן ולהחליף בין האותיות ‘ו’ / ‘ן’, ‘ו’ / ‘ר’, ‘כ’ / ‘נ’, שצורתם זהה וזיהויים נשען על החילוק באורך וגודל האות.
האותיות שהסבירות להחלפה ביניהם גדולה, הם אלו אשר תכונותיהם זהות ונבדלות אחד מהשני רק בפרטים קטנים. באותיות אלו על הילד להיות ערני ובעל תפיסה חזותית משופרת יותר. דוגמאות להחלפה זו אנו רואים בין האותיות ‘ב’ / ‘כ’, ‘ד’ / ‘ר’, ‘ו’ / ‘ז’, וכו’.
מאותה סיבה זו אנו גם רואים את ההחלפה בין הדגשים לרפויים ובין השין הימנית לזו השמאלית, אלא שבמקרה זה גם שם האות הזהה מוביל לקושי בהבחנה.
החלפה ללא בסיס
לבד מכל הדברים שהזכרנו לעיל, לפעמים רואים המלמדים או ההורים החלפה אחרת שאין לה כל בסיס ואין לאן למיין אותה. החלפות אלו באות, על-פי רוב, באותיות הסמוכות אחת לשנייה ברצף האותיות. ולכן, לעיתים, בגלל שהם נלמדות בסמיכות אחת לשנייה, די בכך להביא את הילד לטעות ביניהם.
בנוסף למפורט כאן, ישנם קשיים נוספים העלולים לצוץ. על-כן מומלץ בשלב רכישת הקריאה, לשלב ולגוון מידי פעם גם בגופנים (-סוג הכתב) ובצבעים השונים של החומר הנלמד, על-מנת למנוע אפשרות שהילד ישייך את צליל האות רק לגופן, לגודל או לצבע הספציפי שהוצג בפניו במהלך הלמידה.
בכל אלו חשוב שנוודא כי הדברים מופנמים אצל הילד והוא מסוגל לבצע זאת במהירות וללא מאמץ, משום שמאמץ לפענוח הקריאה גורם לקושי במעבר להבנה, משום שהריכוז מופנה לפענוח צורת הכתוב ולא לתוכן ויוביל עם הזמן לירידת מוטיבציה, חוסר עניין או אפילו לרתיעה מהקריאה.
ואם הוא ממשיך להתבלבל?
במידה ואנו רואים שהכללים מוכרים לילד ובכל אופן הוא משקיע מאמץ, או שבאורח קבע הילד נוהג לדלג או לשכל אותיות או מילים, כדאי מאוד לפנות לבדיקת תפקודי עיניים ולוודא שהכל כשורה גם במישור הזה.
בתקווה שנזכה לראות ברכה בעמלנו ונראה את ילדנו מתפתחים כראוי, ומתקדמים בדרכי הלמידה.
